העונה שחלפה הסתיימה לה זה מכבר, האמוציות שככו, המאבקים ההירואיים, השיאים וההחנקויות נשכחו ופינו מקומם לעיסוק בטריידים, קפיצות למים של ברזילאיות מהסוג שמנחם אוהב, ולאחר מכן שקיעה בפגרה ארוכה ומשמימה עד שתגיע העונה החדשה.

למרות שאנו שקענו בפגרה, בחידלון ובקהות החושים כמו דובים הנמים את שנת החורף שלהם, העונה שהסתיימה השאירה כמה סימנים צורבים בקרב מספר שחקנים, אשר יבואו עם מוטיבציה מיוחדת להוכיח את עצמם בעונה הקרובה.

שחקנים שנכשלו (שוב), אלופים שאיבדו את מגע הקסם וכאלה שמצב הקריירה המדשדשת שלהם מציב אותם במצב של להיות או לחדול, ייבחנו בזכוכית מגדלת השנה וייאלצו לשים את אשכיהם על האש.

מי יצליח לעמוד בחום ויוכיח שאשכיו עמידים באתגרים ובהחלטות שבחר?

מי יקמול ויימסו אשכיו תחת החום הכבד ויהפוך, רחמנא ליצלן, לאיטר אשך ימינו כמו כותב שורות אלו?

המנגל הגדול יתחיל בעוד פחות מחודשיים ולפניכם השחקנים אשר לדעתי יש להם הכי הרבה להוכיח, ואשר ייאלצו לעמוד במשימה:

קווין דוראנט

השחקן אשר יהיה לו הכי הרבה להוכיח, ולפיכך יעמוד בחום הכבד ביותר השנה.

דוראנט נכשל שוב בריצתו לאליפות ראשונה עם אוקלהומה, והפעם היו לו את כל הכלים להצליח.

כולם היו בריאים, היה לו סגל מצוין ומאמן חדש במקום הבובה שעמדה לפני כן על הקווים, הכל התחבר בדיוק ברגע הנכון בפלייאוף והת'אנדר נראו כמו הקבוצה החזקה ביותר בליגה לאחר שהדיחו את הספרס הפייבוריטים ונתנו בראש לאלופה בתחילת גמר המערב.

הם אפילו שיחקו כדורסל קבוצתי ושוטף לעזאזל.

אז מה קרה? כיצד אתה שומט יתרון 3-1 כשכל הצילינדרים עובדים ומאבד את ההזדמנות הטובה ביותר לאליפות?

מלבד התאמות של מאמנים, כדורים שלא נכנסו ושחקנים שלא הורחקו, אין מנוס מלהגיע למסקנה שהאשכים רעדו ושפעמוני הכנסייה צלצלו בעוז.

אחוזי השדה המחפירים שלו ברוב המשחקים ונטייתו להיתקע ולהמשיך לזרוק גם כשכלום לא הולך, בהחלט מחזקת טענה זו.

למרות ההפסד דוראנט עדיין היה בקבוצה שהגיעה לשיאה ושהייתה מוכנה מתמיד לסיבוב נוסף בעונה הקרובה, כשהיא כבר מודעת למלוא יכולותיה, מאמינה בעצמה, עם מאמן שכבר התאקלם והמון להוכיח. אולי אפילו הפייבוריטית.

ואז הוא הפיל את החלטה 2, יצא די שמוק ומפסידן (להצטרך לקבוצה הטובה בליגה?? זאת שהדיחה אותך??? ולפרק את הקבוצה הנהדרת שרצה איתך כ"כ הרבה זמן ושהגיעה לשיאה?? שלא לדבר על הבגידה בווסטברוק) ובמעשהו דן את עצמו לצלייה איטית וממושכת על המנגל כשפחות מאליפות והגז יפתח למקסימום והוא יכול להגיד ביי-ביי לאשכיו, הוא לעולם לא ייתפס עוד כשחקן עם ביצים.

סטף קארי

השחקן השני אשר ייאלץ לשים את ערמוניו על האש יהיה גרין-אייז.

הבייבי של הליגה והמצליחן הגדול שלה, נדמה היה שאשכיו כבר הוכיחו את עצמם כבלתי ניתנים להשמדה עם תצוגות מופלאות, סלי קלאץ' ואליפות נהדרת.

הגואבוס אפילו קיבלו חותמת רשמית לכל מקטרגיו כשג"ס עשתה את הבלתי ייאמן וחזרה מפיגור 3-1 בגמר המערב כדי להדיח את דוראנט ושות' ולהתמודד על אליפות נוספת.

הכל נראה בדרך לסיפור הצלחה נוסף בקריירה המופלאה והנוסקת של קארי, גם כשג"ס עלתה ליתרון 3-1 בסיבוב החוזר נגד קליבלנד (שנראתה זוועה), למרות שצמד האחים לא היו בשיאם בנצחונות אלה.

אבל אז הגיע רגע המפנה (עם ההוא שהפעם כן הורחק) וסיפור ההצלחה הלך והתרסק לנגד עינינו המשתאות והלא מאמינות, כשהבחילה אוחזת בגרוננו והפחד משתק את היד האוחזת בעכבר בחיפוש אחר לינקים מוצלחים.

או-אז מגע הזהב של קארי אבד, הרק-רשת הפך לקלינגים והבלתי יאומן קרה – הקבוצה ההיסטורית מהמפרץ איבדה את האליפות כשהיא שומטת יתרון של 3-1 בגמר וגורמת בדיעבד ללברון לאבד את מה שנותר משפיותו, כשהנרקיסיזם משתלט על כל יישותו מכאן ואילך (אך לא זה נושא הפוסט).

האשכים המפורסמים של קארי נסדקו.

ובפגרה שבאה אחר כך הם נאלצו לעמוד במבחן נוסף – בהסכמתו או שלא, מרצונו או שלא, אחד הכוכבים הגדולים בליגה וזה שנוצח על ידם בצורה כה מעוררת השראה החליט להצטרף לקבוצה.

קבוצת כוכבים שמצטרף אליה אחד הכוכבים הגדולים בליגה… מהבייבי של הליגה הם הפכו לקבוצה שכולם אוהבים לשנוא.

כיצד יגיב קארי על האתגר הכפול? גם על אובדן האליפות, וגם על השינוי בזהות הקבוצה, הנוכחות של שחקן בקליבר של דוראנט ובעצם ההצהרה השקטה של הבעלים שהוא לא היה טוב מספיק?

האגוזים שפעם נחשבו כבלתי ניתנים לפיצוח הולכים לעמוד במבחן רציני!

ראסל ווסטברוק

"האגוזים הקשוחים במערב" הולכים גם הם לשנת מבחן רצינית.

חצי הצמד הנזנח בחר להישאר באוקלהומה, להילחם כנגד כל הסיכויים ולהוכיח לכל העולם (במיוחד לזה שעזב) שאגוזים אלה קשיחים במיוחד, ויוכלו לעמוד לבדם באש החמה ביותר.

כחתום אף הוא על הכישלון בשנה שעברה ועל אלה שקדמו לו, לווסטברוק יש כבר מראש וואחד קוף על הגב והוא ירצה להוכיח שלא בו האשם.

לדעתי אפשר להמשיל את ווסטברוק בעונה הקרובה לצ'ארלס ברונסון ב"משאלת מוות" – אחד נגד כולם, הבוחר לעמוד על שלו ולהילחם על עקרונותיו למרות המשימה הבלתי-אפשרית העומדת לפניו.

המשימה העומדת לפניו היא לא רק להנציל את האודים העשנים שלו מאימת הגחלים, אלא גם לדחוף עמוק יותר את אלה של דוראנט לתוך הבערה ולראות אותו צורח… צדק פואטי.

דרק רוז

ונעבור למזרח.

כמו בכדורסל, גם בגזרת האגוזים המזרח שקט יותר ופחות מאתגר לשחקניו, במיוחד לאחר שלברון הצליח לשלוף את הקטניות שלו מהאש הלוחשת, שם נצלו זמן רב עד אשר כמעט נעלמו כליל, ולהוציא את עצמו ממשימת "אשכים על גחלים".

יהיה מה שיהיה, הוא את שלו עשה.

הרבה אתגרים לא יהיו לשאר הקבוצות במזרח (כמו שלארי בירד שאל בתחרות השלשות – מי יסיים במקום שני?), אך אחד שכן יהיה לו מה להוכיח זה דרק רוז.

חביבו של יונתן שגב, האתלט המרהיב וה-MVP לשעבר הוא צל של עצמו כבר מספר שנים ומתקשה לחזור לרמתו מלפני הפציעות.

לפי האגדה רוז ניחן באשכים מרשימים למדי אי-אלו בשנים, אך מאז אורם הועם וכבה כמעט לחלוטין.

השנה רוז עזב את קבוצת נעוריו ובחר להתחיל מחדש במקום אחר, מתוך רצון לשקם את הקריירה שלו ולהפגין יכולות של עוף חול.

רוז ירצה להראות לכולם שהוא עדיין השחקן שהיה ושבסיטואציה חדשה הוא יכול להוביל קבוצה ולחזור לגדולתו.

זוהי כנראה ההזדמנות האחרונה שלו לעשות זאת.

אז אין לחץ בכלל…

כרמלו אנטוני

כחברו החדש לקבוצה של רוז, הקריירה של מלו מדשדשת כבר זמן רב במי-האפסיים של הניקס.

סנסציית המכללות לשעבר ומי שהיה הבטחה גדולה, הצליח בשיאו בדנבר להגיע פעם אחת לגמר המערב, ופעם אחת לחצי גמר המזרח במדי הניקס.

מאז נראה שהעניין של מלו בכדורסל הולך ופוחת (יחד עם הלגיטימיות של הניקס כקבוצת כדורסל בשנים האחרונות).

הוא נראה מעוניין יותר בהצלחותיו בעסקים מאשר בהצלחות על המגרש, ואף בחר ללכת על חוזה חדש וכסף גדול בבור הצואה הניו-יורקי מאשר לנסות את מזלו ולהצליח בקבוצה אחרת.

עם זאת, השנה נראה שמנשבות רוחות אחרות בתפוח הגדול. מבחינה אישית, כרמלו הופך ווקלי יותר, מביע דעות בנושאים חברתיים ונושא את דגל המנהיג בנבחרת.

מבחינה קבוצתית, יתכן ופיל ג'קסון סוף סוף התייאש מחלומות הטריגונומטריה שלו ואולי ייתן להורנסק יד חופשית לשחק אטרקטיבי ומשוחרר, כשפורזינגיס נושא את נס הגאולה ושכירי חרב שונים ומשונים עם נטייה לפציעות התקבצו ובאו (רוז, ג'נינגס, נואה).

זאת השנה שעל כרמלו להוכיח האם הוא עדיין מעוניין להשאיר את חותמו בכדורסל ולא רק בעולם העסקים. הוא יכול וצריך להיות המנהיג של הקבוצה הזאת ולכן הוא נבחר כמתמודד האחרון של אתגר "אשכים על גחלים".

שיהיה לו בהצלחה!

מי עוד לדעתכם צריך להשתתף ברשימה? מי לא? אשמח לשמוע את דעתכם.